- לעי
- לְעִי, לְעָא(v. לִאִי) 1) to labor, work; to study. Targ. Y. Gen. 3:18; a. fr.Targ. Prov. 16:26 לָעֲיָא.Lev. R. s. 32 לְעֵי טבאות work right (Tanḥ. Emor 24 ליענות). Ib. s. 34 לית את אזיל לָעֵי ונגיס why doest thou not go working and have something to eat?Y.Keth.V, 30b top דא̇ינון לָעֲיֵי because they are working beasts. Y.Sabb.VI, 7d bot. והוא לעי באורייתא that he might be able to study the Law; a. fr.Y.Erub.I, 18d top ולָעֲתָהּ בתריהוכ׳ (cmp. חמת־ for חמי) and he studied (repeated) it after him forty times; ib. ולעיתה (read ולָעֲתֵיה). 2) to be tired. Targ. Y. Ex. 18:18 מִילְעָא תִילְעֵי Ar. (ed. מיתר תנתר; O. מִילְאָה תִלְאֵי). Targ. Lam. 5:5. Targ. Prov. 26:15 לָאעֵי ed. Lag. (oth. לָעֵי); a. e.Lam. R. introd. (R. Isaac 3), v. טָרוֹן.Y.Gitt.VIII, beg.48c Y.Ter.I, 40b והוא לעי and he became tired (ceased from raving). Af. אַלְעֵי to tire out, ruin. Targ. 1 Chr. 17:9 למַלְעֵי (not למִילְעֵי).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
